ימים משונים

והימים האלה משונים
אביב עם עננים
כולם עכשיו קטנים
ושקט
וברחוב אין אף אדם
ספסל השביל נרדם
כבר לא קמים מוקדם
אין חשק

תראי אותנו יקירה
זה לא שיש לנו ברירה
כי רק אנחנו בדירה
היא רק שלנו
ורק בחוץ זה משתולל
ואף אחד כבר לא שואל
מה ישתנה בסוף הצל
ומה איתנו

את לא נרדמת בלילות
והעיניים שואלות
קשה לך עם כל הגבולות
בחושך
אני יוצא אל הגינה
וקוטף לך מנגינה
לדקה אחת קטנה
של אושר

תראי אותנו יקירה
זה לא שיש לנו ברירה
כי רק אנחנו בדירה
והיא שלנו
ורק בחוץ זה משתולל
ואף אחד כבר לא שואל
מה ישתנה בסוף הצל
ומה איתנו