כשהיום לא נגמר
ונהיה מאוחר

...

אי בודד

כשהיום לא נגמר ונהיה מאוחר
אזכר בך קוראת לי בשם
בדמיון מצויר שם על צלע ההר
תחבקי ואני אתנחם

את האי הבודד שאליך בורח
כשאין לי כוחות לעמוד
ולו רק יכולתי הייתי צורח
אין קול אבל יש לי דמעות

כשהיום מעושן והפכתי קטן
ארחף איתך בין הגלים
את מעבר לזמן מרוחקת מכאן
מגרשת את כל הצללים

את האי הבודד שאליך בורח
כשאין לי כוחות לעמוד
ולו רק יכולתי הייתי צורח
אין קול אבל יש לי דמעות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

באתר זה נעשה שימוש באמצעי איסוף מידע, לרבות קובצי Cookies וטכנולוגיות נוספות, ובחלק מהמקרים גם על ידי גורמי צד שלישי, לצורך שיפור חוויית הגלישה, ביצוע ניתוחים סטטיסטיים, התאמת תכנים ופעילות שיווקית.
המשך השימוש באתר מהווה אישור והסכמה לשימוש זה. למידע נוסף, וכן להסבר על אפשרויות השליטה בהעדפותיך, ניתן לעיין במדיניות הפרטיות המעודכנת שלנו.

דילוג לתוכן