צהריים ברחוב עם שקית ובה חיים
צעדים שמנגנים בנקישות על מדרכה
ומתוך ההמולה הזאת, בין כל האנשים
העולם עצר לרגע כשראיתי שם אותך
הלב שלי הזיע והדם שלי קפא
וחשבתי שוב לברוח למקום רחוק מכאן
וככל שהתקרבת גם הקרקע רעדה
כנראה היא לא שוכחת את האיש ההוא מזמן
בשנייה התעוררו כל המילים הבועטות
שזרקת שזה כיף לי לחפש עוד בעיות
והשקט הקורע שכיבה לי את האור
ועקר לי את הבטן כשחיכה שתחזור
משקפיים מסתירים את המחנק המשתולל
ורגליים ממשיכות בצעדים לא מהירים
מהלכת כאן בשמש כשאתה מולי בצל
זאת אותה המדרכה ורק אנחנו אחרים
צהריים ברחוב עם שקית ובה חיים
צעדים שמנגנים בנקישות על מדרכה
ומתוך ההמולה הזאת בין כל האנשים
לא זוכרת מה חשבתי כשאהבתי אז אותך
וכבר לא מתעוררות כל המילים הבועטות
ויודעת שזה כיף לי לחפש עוד אהבות
והשקט הנוגע שכיבה את השחור
מלטף לי את הבטן לא רוצה שתחזור