מעניין מתי אמצא
מציאות לא מתפוררת
על ספסל מעץ נראה
ששונה כאן ברחוב
מתרפק על האוויר
שעוטף אותי הערב
מחייך קצת לעצמי
שעכשיו אני קרוב
רק לעוף הכי גבוה
ולצלול הכי עמוק
להקשיב ולא לשמוע
שהטעם לא מתוק
לשקר בקול גבוה
ולרקוד על הגלים
לטפס בכל הכוח
לכיסא של אלוהים
מסביבי אין אנשים
כי החורף השתגע
כבר חשבתי שעבר
אך החליט להישאר
אז עכשיו זה רק אני
והגשם הקורע
מהדק את המעיל
והולך מכאן מהר
רק לעוף הכי גבוה
ולצלול הכי עמוק
להקשיב ולא לשמוע
שהטעם לא מתוק
לשקר בקול גבוה
ולרקוד על הגלים
לטפס בכל הכוח
לכיסא של אלוהים