אחרי שנטרקה הדלת
אחרי שהאורות כבו לאט
כוכב מאיר לי את הדרך
כי המסלול מזמן נמחק
רוחות של ערב
נושבות בלי הרף
אני לבד באמצע עיר שנחרבה
זה רק הפחד שאין ביחד
וששורף בגוף שאין עוד אהבה
זו התחושה שלא עוברת
היא בטח תישאר עד בוא הסתיו
חיים שלמים בתיק של תכלת
שמכבידים עלי עכשיו
רוחות של ערב
נושבות בלי הרף
אני לבד באמצע עיר שנחרבה
זה רק הפחד שאין ביחד
וששורף בגוף שאין עוד אהבה