אני יודעת מזמן שהלכת
ושלא תחזור לעולם
וצריכה לאסוף את עצמי מחדש
כי ככה אומרים לי כולם
ולא משנה שבדרך
כבר נפלו לי עוד כמה שברים
בדיוק במקום שהלכת אתה
שם השארת אותי עם חורים
ולפעמים כשאני מבקשת
הזיכרון צף מתחת לעור
מחמם לי חזק את הדם
למקרה שאולי תחזור
וזה נעים לי ככה
להרגיש שאתה פה איתי
מתרחק מתקרב וחוזר כל הזמן
לשחק עם העצב שלי
אז כשקר ולבד לי בחדר
מצמידה את הראש לחלון
ורואה איך בחוץ אנשים על הכביש
מתחרים מי יגיע ראשון
ואולי זה אתה שתגיע
ותאמר לי "אני פה איתך"
אז אשכח את הכל בעיקר את עצמי
אתקן את הלב אחר כך
ולפעמים כשאני מבקשת
הזיכרון צף מתחת לעור
מחמם לי חזק את הדם
למקרה שאולי תחזור
וזה נעים לי ככה
להרגיש שאתה פה איתי
מתרחק מתקרב וחוזר כל הזמן
לשחק עם העצב שלי