צמרות שוב מטפסות אל השמים
לא רואים מפה כוכב נגמר האור
מסתירה את הפנים עם הידיים
וחושבת שאולי זה יעזור
מדמיינת שהשקט שוב קורא לי
מסמן לי לחבק אותו עכשיו
ואולי זו צעקה שנחנקה בי
ולוחשת שצריך לצאת לקרב
אז הלב החליף כיוון
וחזר להתחלה
הוא חושב שאלוהים צוחק עליו
כי הלב שוב לא צפוי
רק מתוך האפלה
הוא מרגיש שהוא עדיין מאוהב
וצריך שוב לארוז את הביחד
ולנעול אותו בחדר הקטן
במקומו לפתוח דלת אל הפחד
ולראות שהוא בכלל לא מסוכן
מעניין אם ירדם איתי ברגע
או ישיר לי מזמורים עד בוא האור
הוא יהיה הכי קרוב תמיד ברקע
וישמור עלי ביום שתחזור
כי הלב החליף כיוון
וחזר להתחלה
הוא חושב שאלוהים צוחק עליו
כי הלב שוב לא צפוי
רק מתוך האפלה
הוא מרגיש שהוא עדיין מאוהב