אותם השמיים
פרושים מעלינו

...

יום ביומו

אותם השמיים פרושים מעלינו
אותו הירח אותם כוכבים
אדמה אחידה מתוחה לרגלינו
אומרים שזאת אמא ואנו בנים

ואיך זה קורה כל השוני באמצע
ואיך כל אחד כאן ממציא את עצמו
בין כל הצורות הצלילים והצבע
אתה הקובע כל יום ביומו

אותם הכבישים השחורים והדרך
אותה הזריחה שאחר כך תשקע
מפל הגשמים משתולל עד השפך
חושב איך אפשר לעלות חזרה

ואיך זה קורה כל השוני באמצע
ואיך כל אחד כאן ממציא את עצמו
בין כל הצורות הצלילים והצבע
אתה הקובע כל יום ביומו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

באתר זה נעשה שימוש באמצעי איסוף מידע, לרבות קובצי Cookies וטכנולוגיות נוספות, ובחלק מהמקרים גם על ידי גורמי צד שלישי, לצורך שיפור חוויית הגלישה, ביצוע ניתוחים סטטיסטיים, התאמת תכנים ופעילות שיווקית.
המשך השימוש באתר מהווה אישור והסכמה לשימוש זה. למידע נוסף, וכן להסבר על אפשרויות השליטה בהעדפותיך, ניתן לעיין במדיניות הפרטיות המעודכנת שלנו.

דילוג לתוכן