ערב של חג משונה

נגמר לו העצב ואין חרטה
ולא משנה אם אני או אתה
אפילו השמש בצבע אחר
כבר לא מחממת יותר

מוקדם להמשיך מאוחר לדבר
מיתר אחרון שעומד לוותר
הבית מוזר כשהלב לא מגיב
מתי זה יתחיל להכאיב

רוחות ההרים שהביאו בשורה
גורמות לי לחשוב שכבר אין כל ברירה
אני לא שואלת אתה לא עונה
זה ערב של חג משונה

אולי תתקרב ותקרא לי בשם
ולא תתהלך ותרגיש שוב אשם
כי מה שבינינו פשוט התקמט
קשה אבל זאת האמת

אולי זה הסתיו ששינה את הכל
פתאום גם הבית נראה לא גדול
ויכול להיות לא קרה שום דבר
היה לנו טוב ונגמר

רוחות ההרים שהביאו בשורה
גורמות לי לחשוב שכבר אין כל ברירה
אני לא שואלת אתה לא עונה
זה ערב של חג משונה

פריחת הדרים מתוקה לבנה
עולה עד אלינו קומה אחרונה
ושיר געגוע רומז על מחר
שמה שבינינו נגמר