אחרי שנטרקה הדלת
אחרי שהאורות כבו לאט

...

רוחות

אחרי שנטרקה הדלת
אחרי שהאורות כבו לאט
כוכב מאיר לי את הדרך
כי המסלול מזמן נמחק

 רוחות של ערב
נושבות בלי הרף
אני לבד באמצע עיר שנחרבה
זה רק הפחד שאין ביחד
וששורף בגוף שאין עוד אהבה

 זו התחושה שלא עוברת
היא  בטח תישאר עד בוא הסתיו
חיים שלמים בתיק של תכלת
שמכבידים עלי עכשיו

 רוחות של ערב
נושבות בלי הרף
אני לבד באמצע עיר שנחרבה
זה רק הפחד שאין ביחד
וששורף בגוף שאין עוד אהבה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

באתר זה נעשה שימוש באמצעי איסוף מידע, לרבות קובצי Cookies וטכנולוגיות נוספות, ובחלק מהמקרים גם על ידי גורמי צד שלישי, לצורך שיפור חוויית הגלישה, ביצוע ניתוחים סטטיסטיים, התאמת תכנים ופעילות שיווקית.
המשך השימוש באתר מהווה אישור והסכמה לשימוש זה. למידע נוסף, וכן להסבר על אפשרויות השליטה בהעדפותיך, ניתן לעיין במדיניות הפרטיות המעודכנת שלנו.

דילוג לתוכן