תעתוע

לפעמים זה מרגיש לי תמוה
שהגעת  אחרי עד לפה
את בעצם לא כאן זאת הרוח
שנושבת בשמך שאבוא

לו יכולתי לדעת איה את
לו הרוח נתנה לי סימן
אז הייתי רודף אחריה
ומגיע אליך מזמן

קולך הידפק על הדלת
לבסוף הוא נתפס בווילון
הוא קרע את עצמו עד כדי כך
בגללו לא יכולתי לישון

היית מחכה לי בשער
הייתי קוטף לך פרחים
שמעי את האושר פועם בתוכי
ומשכיח לילות אחרים

אך הרוח הזאת מייללת
אין לה מילים רק קולות
אולי שיגעון ואולי תעתוע
טורפים לי את כל הלילות

קולך הידפק על הדלת
לבסוף הוא נתפס בווילון
הוא קרע את עצמו עד כדי כך
בגללו לא יכולתי לישון